דילמת האסיר או שמא האסירה?

אחרי שהבנתי (זה היה מזמן...) שאי אפשר לעשות הכול וגם להצליח, החלטתי שיש לחלק מטלות שונות גם לבן הזוג. זה היה אי שם באזור הזה של ילדים קטנים, כביסה כל שעתיים וחצי ולחץ לבסס בית משפחה למופת. מה, אנחנו בעידן של שיתופיות, לא? דרך אגב, היום, אין את הלחץ הזה (זאת הסיבה שערימת העיתונים מחכה כבר שבועיים לרדת לפח המחזור, היא יכולה להתאפק עוד יומיים - זה לא כלב, נכון?)
אז החלטתי/נו שכביסה זו לא מטלה קשה מדי או דורשת יותר מדי זמן. בזמנך הפנוי, אל המטרה... אלא שגם שנים רבות אחרי אני לא רואה התקדמות, מוטיבציה להתייעלות, בקיצור, מחשבה זדונית ומתוחכמת מצד בן הזוג איך לא לעבור בהצלחה את הקורס לניהול בית ולא לקבל מטלות ותפקידים נוספים. זה מזכיר לי את הפרק הנהדר של "כולם אוהבים את ריימונד" שבו אחיו מתכונן לחתונתו וריימונד מלמד אותו איך לפשל בכוונה בהכנת ההזמנות לחתונה כדי שיותר לא יטילו עליו משימות חדשות... נשמע מוכר?
לעניינינו, אחרי כל-כך הרבה שנים אני באמת לא מבינה מה קשה כל-כך למיין את הכביסה לפני שמכניסים אותה למכונה: בהירים, אדומים, כהים הרי אין כל-כך הרבה אפשרויות. ואין פה בעיה של עיוורון צבעים - בדקתי. ואתם יודעים, אין דבר מעצבן יותר מחולצה בהירה עם נגיעות של ורדרדות או חזייה שעברה צונמי כי מישהו לא חשב שצריך להכניס אותה לשק המיוחד.
ולא שלא היו השתלמויות, ימי עיון, כנסים וישיבות ועד-בית בנושא. אבל ללא תקנה - בן הזוג ממאן להבין, להפנים וליישם.
אז אני בדילמה כבר הרבה זמן - האם לוותר לו ולעשות את כל הכביסה לבד - האם זה לא שווה 200-300 ש"ח חזיה חדשה בכל פעם שנהרסת אחת? (שמתם לב שאני מהצנועות - לא הלכתי על היקרות יותר...) או האם לדבוק בעקרונות השיוויון - לא משנה שהחולצות כבר לא בוהקות מלובן - ממילא תמיד נטתי לכיוון הזרוק מאשר למכופתר ולתת לו ללבוש את החולצות הסמרטוטיות. הבעיה היא שאין לו בעיה עם זה, מבחינתו זה צבע חדש, מקסימום דוגמה חדשה על חולצה חלקה ושיתפוצץ העולם.
עוד אין לי תשובה לזה, בינתיים ממשיכה לקטר...

מדחן חנייה

זה לא בלוג לנשים בלבד, אבל הפעם אני פונה אל הנשים בינינו, שימו לב בנות, זה לא שאנחנו לא יודעות לתמרן ולהגיע עם האוטו קרוב למדחן כדי לקחת את פתק החניה בכניסה לחניון. זאת אשמתם של מעצבי המכוניות והמהנדסים השוביניסטיים האלה שלא לקחו בחשבון:
1. יש לנו ידיים קצרות יותר מלגברים ולכן באמת קשה לנו להגיע בקלות לכפתור של המדחן (ידעתי למה כדאי לגדל ציפורניים).
2. יש לנו משקפי שמש/סיכת ראש/קשת לשיער שתמיד נתקעים לנו במסגרת הדלת.
אם כן, אמרי מהיום "זה לא אני זה הם..."